גם לאחר מאמץ נרחב של משרד הבריאות, חוקרים מתחום מערכות המידע ואנשי מקצוע מתחום הבריאות. לעתים קרובות אין מספיק גישה המאפשרת להפוך את הנתונים הגולמיים המתקבלים ממספר גורמים שונים שאינם מסונכרנים ביניהם למידע וידע שיעזור בקבלת החלטות חשובות במהלך משבר נגיף הקורונה. המדינה נמצאת כעת במצב של אי וודאות, קיים צורך בשקיפות נתונים על מנת להפחית את חוסר הוודאות הקיים בקרב מקבלי ההחלטות, הגורמים הרפואיים והציבור.

לעניות דעתי, כאשר תתבצע אינטגרציה בין המערכות השונות אשר מבצעות את בדיקות הקורונה. מקבלי ההחלטות בקבינט הקורונה וחוקרים בתחום אשר מעוניינים לקבל את ההחלטות ולהגיע לממצאים הטובים והמדוייקים ביותר בתחום חייבים להיות בעלי גישה למאגר נתונים (Data Base) גדול ומעודכן בכל רגע נתון בכדי שיוכלו ללמוד על המחלה תוך כדי תנועה על הצד הטוב ביותר, ובנוסף לכך לקבל את ההחלטות הנכונות בזמן הנכון ובמהירות האפשרית על סמך ניתוח נתונים ואלגוריתמיקה שניתן לבצע על אותם נתונים בכדי לקבל את הממצאים הרצויים. 

המערכת אשר אגרה את הנתונים עד כה הוצפה במידע רב מכיוון שבעת האחרונה מידי יום מתבצעות אלפי בדיקות קורונה ונמצאים כמאומתים מעל לאלף חולים. בתחילת הדרך איסוף המידע היה לוקה בחסר והיה אי תיאום מוחלט כעת המצב יותר טוב אך תמיד קיים מקום לשיפור. הנתונים אודות הנגיף עדיין אינם זמינים במלואם במיוחד לניתוח ברמה גבוהה של מדעני מדע (Data Scientist) שיכולים לבצע את הפעולות המפורטות לעיל בכדי להגיע לממצאים חדשים מעניינים ומרתקים שיוכלו לעזור לכל הגורמים הרלוונטים. 

דוגמה למה שניתוח מקצועי של המידע אשר נאסף יכול לעשות, איזה פעילויות ספורט מבחינה סטטסטית פחות מסוכנים ברמת ההידבקות, באיזה תחום מרבית האנשים נדבקו (כאשר היו בים, מסעדה, קניות וכו'), כמה חולים מתוך החולים אשר נבדקו הם אסימפטומים ועוד שאלות רבות ומעניינות שיכולות להאיר אור על הנגיף ששיגע את העולם מתחילת השנה האזרחית. לסיכום, אין כל צל של ספק כי העולם מתפתח לכיוון המידע וקיים צורך בשימוש בידע הנרחב שיש לאנשי מקצוע וחוקרים מתחום הידע שידעו לקחת את הנתונים הרבים שנאספים מצד גורמים שונים ולתעל אותם לשיפור ההתמודדות של המדינה כולה כנגד הנגיף.