אתחיל באמירה שכל אחד יסכים איתה והיא שלא כולם בנויים ללמידה בבית הספר. בשביל זה נועדו בתי ספר דמוקרטיים למינהם ועוד סוגים שונים של למידה אחרת אך בכל זאת בתוך מסגרת צייתנית ומקפידה על כללים שאינם רצויים בעיני. יש ״לקויי למידה״ ילדים/ות ונערים/ות שאינם מסוגלים ללמוד עקב בעיית ריכוז או הפרעה מסוימת המונעת מהם. יש כאלה שההבנה שלהם למקצועות מסוימים לא יכולה להתפתח כי הם אינם מענייינים אותם. 

הסיבה העיקרית שאיני מסכימה עם מערכת החינוך היא סיבה עקרונית. העיקרון הבסיסי שלי זה להוכיח כי יש דרך אחרת וכל האומרים ״צריך ללמוד בשביל להצליח״ אינם נותנים למציאות שלהם להתרחב, ובואו נראה לאן יגיעו או הגיעו…  

כשתינוק נולד הדבר הראשון שירצו ללמד אותו הוא איך ללכת. איך להשתמש ברגליים שלו למטרה שמובנת מאליה בטבע. מה שהתינוק לא לומד זה איך ללכת אחורה. מלמדים אותך ללכת, במקביל גם לדבר. כמה שנים אחרי אתה מוצא את עצמך בגיל 6 מושפע מהחינוך של הוריך, יודע גם ללכת וגם לדבר, מוכן לעולם חברתי ביקורתי ואנשים מבוגרים ממך שחושבים שאתה כלום ושום דבר. לדוגמה, מורים. 

הגעת ליעד. כאן מתחיל סיפורך ל״הצלחה״. 12 שנים כשאתה יודע ללכת ולדבר, ויודע טוב, אתה מתחיל ללמוד עוד דברים. אתה יודע לא רק לדבר וללכת אלא עם מי לדבר, איך לדבר, לאן ללכת ומתי. עם הזמן אתה לומד לשקוע במערכת החינוך בלי לשים לב. 

התינוק שהיית למד מעבר לדברים בסיסיים. התינוק שהיית למד איך לשבת על התחת וללמוד למשהו שלא מעניין אותו בהכרח, כי לימדו אותו שזה מה שצריך על מנת ללכת קדימה. למדת בנוסף שאם אתה מכוער אתה לא מקובל, אם אין להורים שלך כסף אתה מוזנח ואם אתה לא משקיע בלימודים אתה טיפש. 

למדת שאחרי ההשקעה המיותרת תצטרך להשקיע עוד יותר במהלך החיים. ועצם העובדה שהשקעת לא נותנת לך שום ידע כללי חוץ ממה ששכחת שבוע אחרי הבגרות או המבחן שהקדשת לו מזמנך הפנוי את כל חייך באותה התקופה. לימדו אותך שזה מסוכן לשחק באש, שצריך ללמוד קשה בשביל להצליח, ואם תפסיד במשחק החיים האלה, שלימדו אותך, הכישלון יהיה בסופו של דבר, שלך. 

השאלה שלי, האמנם? בוא נשים את הקלפים על השולחן. לימדו אותך כל כך הרבה חוסר הגיון, שבסופו של דבר, אם לא תעשה את זה, אתה מחוק מהמערכת. אוקיי. של מי הכישלון פה? כשאתה רואה ילד קטן מתנהג בצורה מסוימת, האם הכישלון הוא שלו? או של אלו שלימדו אותו איך להתנהג בצורה הזאת? הרי אם היה לומד אחרת, אולי היה מגיע לרמה אחרת של התנהגות. אני אסכם ואגיד, שהבעיה היא שלא לימדו אותך מלכתחילה ללכת אחורה, כי חשבו שללכת קדימה זה הדרך הפשוטה להצלחה. 

מה היה קורה אם … היינו חיים במערכת חינוך שתלמד אותנו איך להצליח תחת העצמאות שלנו, נושאי העניין שמרתקים אותנו, ובלי ביקורת על דרכים אחרות שונות ומגוונות בזמן שיש ״דרך אחת פשוטה״? חשוב רגע מה לימדו אותך, ומה אתה לימדת את עצמך, ומבין שתי האפשרויות האלה, מה יותר תרם לך להצליח, או לצאת מכישלון. לכל אחד מציאות אחרת, שונה יותר ושונה פחות, הבעיה היא, שאנשים לא יודעים מה המציאות שלהם כיוון שלימדו אותם ללכת בעקבות מציאות אחת ויחידה. 

לימדו אותך ללכת קדימה  ומה אם היו מלמדים אותך ללכת אחורה?